בימים אלה שכולנו נמצאים בחוסר ידיעה מה הולך להיות מחר בעקבות נגיף הקורונה, האם חוזרים לשגרה? או נכנסים לסגר נוסף? ישנם בני הגיל השלישי אשר מחודש מרץ (2020) נמצאים במצב לא פשוט, חלקם חיים לבדם בלי משפחה קרובה, חלקם אלמנים, ישנם עריריים ואלה הנמצאים במוסדות שיקומיים. המשבר אליו נקלענו כולנו הביא את רוב המשפחות להחלטה על בידוד והתרחקות מרצון – בעוד המטרה הבסיסית היא לשמור על המבוגרים במשפחה, ולנסות למנוע מהם להידבק בנגיף, כאשר המשמעות היא הפסקת הקשר הישיר, זה של מפגש פנים מול פנים וההשלכות איתם חלילה נצטרך להתמודד.
 
 
אצל בני הגיל השלישי בתקופה זו, יש לייחס חשיבות לכל שינוי במצב הרוח אשר יכולים להיגרם כתוצאה מהימצאותם לבד.
אם נסתכל מהפן הרפואי, נראה שההדבקות בקורונה מסוכנת הרבה יותר בגיל המבוגר, מכיוון שמרבית האנשים בגיל זה סובלים ממחלות כמו יתר לחץ דם, סכרת, מחלות לב ועוד. וכמו כן, הם נוטלים תרופות קבועות וחוששים כי לא תמצא דרך לקבל תרופות בהמשך, חשיבה זו משפיעה בצורה דרמטית על אורח חייהם בזמן המגפה.
בפן הרגשי-החברתי, אחת ההתמודדויות הקשות לבני הגיל השלישי היא ההתמודדות עם בדידות. אל תחושה זו מתווספות גם החששות ואף החרדות מהעתיד הלא ברור ועלול לגרום לשינויים רגשיים במצב הרוח עד כדי דיכאון.
בפן הפיזי – יש קושי לבצע פעילות גופנית וישנה הסתגרות וירידה בתפקוד במסגרת חיי היום יום.
יש לקחת בחשבון מצבים אלו של חוסר פעילות גופנית, קוגנטיבית וחברתית, וחוסר חשיפה לגירויים סביבתיים העלולים לגרום לירידה תפקודית. לכן בימים אלה, כשבני הגיל השלישי מבודדים בביתם, מומלץ ואף רצוי לבנות שיגרה פעילה על מנת לשמור על המיומנויות השונות, לעודד תפקוד, לשמור על קשרים משפחתיים וכן להפחית חרדה.
 

איך לעזור ליקרים לנו להרגיש פחות בודדים גם כשאי אפשר לבוא לבקר?

ראשית הבינו שקשר אנושי הוא הרבה יותר ממגע וקרבה פיזית, וברוב המקרים קשר אנושי יכול להיות מקור גדול לנחמה. אל תוותרו להוריכם או לקרובים אליכם ומצאו דרכים אשר יחממו את ליבם. ישנם דרכים רבות לשימור הקשר כגון שיחות וידאו, סרטונים ומסרים שיכולים לעבור אליהם. דאגו לרשימה מסודרת ללו"ז השבועי, מי יהיה אחראי לוודא על אספקת תרופות או מזון, אספקת ציוד רפואי אם צריך, תורנות שיחות זום להפגת הבדידות וכו', אל תנסו להימנע מלדבר על המצב- תראו להם שאתם שותפים לחששות שלהם, גלו להם את הפחדים שלכם לנוכח המצב, דברו כמה שיותר בפתיחות בדיוק על זה. תנו להם להבין שזה ברור שקשה להם, כמו שגם לכם קשה, ושאין גם ציפייה שיהיה קל או שהתחושה תהיה אחרת, עצם השיח הפתוח על הדברים מפגיה בעצמה את הקושי המתלווה לבדידות.

נסו לחשוב מחוץ לקופסה, להיות יצירתיים כדי לאפשר לקרוביכם להנות מהקשר שלכם כמה שיותר, הנה מספר רעיונות שתוכלו להעלות בפניהם:

*תרגילי התעמלות משותפים- עדיפות להדגמה בשיחת וידאו, אך ניתן גם לתת הוראות בטלפון רגיל כגון: עליה וירידת מדרגות, "טיפוס" עם הידיים על קיר, התמסרות עם כדור על קיר, אופניים לתפעול ידיים ורגליים, הפעלת אצבעות הידיים באמצעות כדור פזיו ועוד.

*מוזיקה- העלאת זיכרונות לפי קטעי מוזיקה שהם בוחרים ומכירים, חידוני מוזיקה.

*חידונים ומשחקים- ישנם משחקים רבים ומוכרים שניתן לשחק יחד, משחקים כארץ עיר או טריוויה. אצלנו בmyinspire תוכלו למצוא עוד משחקים רבים שיוכלו להנעים את זמנכם יחד.  תוכלו למצוא משחק דומינו צבעים, משחק qwirkle, פאזלים ועוד.

*פעילות בישול\אפייה- זמן איכותי עם הנכדים והנכדות להכנת עוגיות חמאה.

*העלאת זיכרונות- הוציאו אלבומים והיזכרו בחוויות המשותפות שחלקתם יחד.

* ראיון עם אהוב/ה- תתפלאו לשמוע אך גם הם היו ילדים ובני נוער ובטוח שגם הם עשו שטויות, זה הזמן לשבת ולגמוע סיפורים מהצד שלא הכרתם בהם, מאידך…. זה הזמן לשתף אותם בחוויות שלכם.

רצוי לעודד אותם בסוף כל מפגש למשימה קטנה הקשורה בנושא, משימות ככתיבת סיפור או זיכרון, עריכת עץ משפחתי, מיון תמונות, כתיבת מתכונים, חיזוק תחביבים כסריגה או ציור וכו. (יש להתאים את הפעילות והשיחה לרמה התפקודית).

כעת, לאור הצגת הדרכים לגישור על הפער וניתן למצוא זמן גם בתוך העולם העמוס שלנו לחבר בין הלבבות. עלינו להפנים שהאנשים האהובים עלינו נמצאים לבד וזקוקים לחימום הלב. זיכרו כי יש בתוכם סיפורי חיים שרק מחכים לצאת אל אוויר העולם. שיחת טלפון פעם ביום, ביקורים בשבת עם הילדים מחוץ לביתם, בתוך סדר היום העמוס שלנו ניתן למצוא רגעים של חיבור שבהם אנחנו שמים את הכל בצד ומתחברים לדבר האמיתי באמת, לקשר האנושי הבין אישי בינינו לבין האנשים הקרובים אלינו ביותר.