מידי שנה מתווספים אלפי ישראלים לטיפול רפואי שיקומי בביתם הפרטי או בבתי החולים, חשוב לציין כי הזכאות לטיפול שיקומי הינה עבור כל אדם שחלה או נפצע ואובחן כמי שסובל מירידה בתפקוד ונפגעה מידת עצמאותו כלאחר תאונה או ניתוח ומטרת השיקום היא לשפר תפקודים מוטוריים וקוגניטיביים שנפגעו, להגדיל את רמת העצמאות האישית ולצמצם את התלות בזולת ובסופו של תהליך להשיב את המטופל לאורח חיים פעיל ולתפקוד מרבי ככל שאפשר.

כיום, הרפואה השיקומית מציעה למטופלים מערכת של טיפולים לשיקום, לרבות טיפול רפואי וסיעודי, ליווי עובדים סוציאליים, מטפלי פיזיותרפיה, ריפוי בעיסוק, ריפוי בדיבור (קלינאות תקשורת) ואף דיאטנים ופסיכולוגים לפי הצורך. הצלחת השיקום מותנית בין השאר בשיתוף המטופל ומשפחתו בתהליך. השיקום בארצנו מתקיים במספר מתכונות: בבתי חולים בין אם הם כלליים או שיקומיים, מכונים פרטיים, מרכזי שיקום קהילתיים וכמובן הבית הפרטי, שיקום ביתי נמצא כמיטיב ביותר עם המטופל, מעלה את המוטיבציה שלו לשיפור במצב התפקודי וכך גם מעלה את אחוזי ההצלחה של שיקום.

מי זכאי לטיפול שיקומי?

ההחלטה על הזכאות תינתן על ידי הצוות הרפואי בתום האשפוז של המטופל ומשם ישנו צורך באישור קופת החולים להחלטת בית החולים ומתן שירותי הטיפול השיקומי בעבור המטופל. באוקטובר 2013 נקבעה חובת המלצה לטיפול שיקומי ע"י מינהל הרפואה במשרד הבריאות ונראה כי ישנה השפעה רבה להמלצת הרופאים על קבלת הטיפול השיקומי בפועל ועל יעילותו. המלצת הרופאים תכלול תיאור של תפקוד המטופל טרם אשפוזו והשינוי שחל בו, תחומי התפקוד הדורשים שיקום והפנייה למקצועות הבריאות המתאימים. בהעדר המלצה לשיקום – על מכתב השחרור לכלול הסבר מדוע אין המלצה שכזו ויקבע מועד הנדרש לביצוע הערכה מחודשת לאחר שחרור המטופל מאשפוז. בכל מקרה, לגבי חולים שנקבע על ידי הקופה כי מצבם אינו מאפשר שיקום והמשפחה מאידך רואה כי אכן ישנו צורך שכזה עבור אותו אדם אז חשוב שלא יצאו מבית החולים לביתם, כי במידה ושוחררו המערכת לא תוכל לקלוט אותם חזרה והם יתקשו להילחם על זכותם לשיקום מהבית. במקרה של פגיעה במיצוי הזכויות לשיקום מצד קופת חולים, ניתן להגיש ערעור על החלטות קופת החולים בפני ועדת החריגים של הקופה ועליהם לדון בפנייה ולנמק את החלטותיהם. הפנייה לוועדת חריגים יכולה גם להיעשות באמצעות עורך דין או מיופה כוח.

מהם סוגי השיקום הקיימים הכלולים בסל הבריאות:

שיקום אורתופדי מיועד לאנשים הסובלים מירידה בתפקוד בתחום הניידות והעצמאות כתוצאה מחבלה, פגיעת טראומה או מחלה כלשהי, לרבות שברים.

שיקום נוירולוגי ניתן לסובלים מירידה תפקודית ו/או קוגניטיבית כתוצאה מפגיעה מוחית, הן על רקע חבלה והן לאחר שבץ מוחי, גידול מוחי או דלקת במוח. שיקום נוירולוגי ניתן גם לאחר פגיעות או מחלות בחוט השדרה, הפוגעות בשליטה על היציבה, בכושר ההליכה, בתפקודים אוטונומיים ובשליטה על הסוגרים.

שיקום בעקבות ירידה תפקודית: שיקום מיועד גם לאנשים שחוו ירידה תפקודית כתוצאה מפגיעה או מחלה כלשהי לרבות ירידה בכושר ההליכה ובעצמאות, במעבר משכיבה לישיבה ועמידה.

מסגרות לטיפול שיקומי

שיקום רפואי יכול להינתן בכמה סוגי מסגרות טיפוליות לפי חומרת המקרה הרפואי:

אשפוז מלא- בבתיי חולים לאשפוז כללי, בבתי חולים שיקומיים, בבתי חולים למחלות ממושכות, במוסדות סיעוד גריאטריים ובמרכזים גריאטריים.

אשפוז יום- לרוב במרכזים לשיקום יום בבתי החולים הכלליים.

שיקום בקהילה- מרכזים לשיקום יום המופעלים ע"י קופות החולים, במכונים במרפאות של קופות החולים או מכונים ומרפאות העובדים בשיתוף פעולה עם קופות החולים.

שיקום בית- שיקום בבית המטופל בעזרת יחידות לטיפולי בית של קופות החולים או על ידי חברות שיקום העובדות עם קופות החולים.

 

לצורך שיקום ביתי חייבים להתקיים מספר תנאים:

  1. מצב סוציאלי מותאם הנבדק ע"י עובד סוציאלי של בית החולים, בבדיקה זו מתבצעת הערכה כללית בביתו של החולה, האם הבית מותאם לטיפול נכון? האם ישנו בן משפחה או מטפל שיכול לתת מענה לחולה?
  2. מצב רפואי מתאים הנבדק ע"י אחות או רופא, בבדיקה זו בודקים אם ישנו צורך בטיפול רפואי אינטנסיבי במסגרת בית חולים עם הציוד הרפואי הנדרש (בדיקות דם או מכשירי ניטור וכדומה) או טיפול רפואי ביתי אשר רלוונטי לאותו חולה.
  3. יכולת למתן שירותי שיקום בבית: לאחר שהתקיימו שני התנאים הראשונים, שיקום בית אפשרי רק ואם לקופת החולים יש את היכולת לספק את השיקום במסגרת הביתית, בין אם מדובר במטפלים מטעמם או ממטפלים העובדים עימם בהסדר. במידה ואין לקופת החולים משאבים לכך – הטיפול השיקומי עשוי להינתן במסגרת חלופית – באשפוז או במרכז לשיקום יום.
  4. חשוב לדעת מהי עמדת המשפחה בהחלטה, הרי החלטתם תשפיע כמעט באופן ישיר על תקופת השיקום. ישנן משפחות אשר אינן יכולות לטפל בחולה ומעדיפות טיפול צמוד ע"י צוות מומחים ומאידך, ישנן משפחות שייעשו כל שניתן על מנת להביא את החולה לטיפול ביתי ובהשגחתם הצמודה אך למרות החלטת שתוחלט על ידי בני המשפחה, ההחלטה הסופית הינה בידיי הצוות הרפואי בבית החולים או בקופ"ח.

אז איך מנגישים את הבית?

הנגשת הבית דורשת לעיתים רכישה של פריטים שיקומיים אשר יסייעו בתהליך ההחלמה, עליכם לדעת כי ייתכן והנכם זכאים בסבסוד חלקי או מלא מטעם משרד הבריאות או קופות החולים. ישנם גם ארגונים שונים העוסקים בסיוע לאנשים עם מוגבלות ומאפשרים סיוע מקצועי להתאמת אביזרי עזר, איתור אביזרים מתאימים והשאלה של מכשירים שאינה כרוכה בתשלום אלא במתן ערבות.

יצירת מרחב התנהלות גדול – בעלי מוגבלויות או אלו הנעזרים בציוד תומך כמו קביים או כסאות גלגלים או שסובלים מליקוי ראייה או עיוורון זקוקים למרחב תנועה רחב יותר שיקל עליהם את ההתניידות בין החללים בבית. לרוב בית נגיש הינו כשהדגש הוא על פתיחת מעברים והרחבת הדלתות על מנת לאפשר תנועה ללא מחסומים. לשם כך מומלץ למקם רהיטים צמוד לקירות החדרים, להימנע מפריטים שיפריעו כגון שטיחים או כלים שבירים הממוקמים קרוב ועלולים להישבר.

התקנת לחצני מצוקה – לחצני מצוקה נועדו לקצר את זמן התגובה של מוקדי החירום בעת מצוקה ולהציל חיים. מומלץ למקם לחצן בכל חדר בבית, במטבח ובסלון, אך במיוחד בחדר הרחצה אשר שם יש סיכוי גבוה לתאונות, נפילות וכדו’.

הנגשת חדר הרחצה והשירותים – ידוע כי הסיכוי לתאונות בחדר הרחצה ובשירותים גבוה יותר. בגלל שמדובר בחלל רטוב וסיכויי הנפילה או ההחלקה שם גבוהים. בסידור חדר הרחצה והנגשתו הדגש הוא על הבטיחות מצד אחד ומצד שני על היכולת של הדייר לבצע פעולותיו באופן עצמאי ולשמור על פרטיותו במידת האפשר. ישנם כיום אביזרים המותאמים במיוחד למקלחת ולשירותים. ישנן ידיות עזר לתמיכה ומניעת נפילות, מדבקות למניעת החלקה למקלחת, כסאות הגבהה לשירותים ועוד.

הנגשת המטבח – חלל המטבח לרוב הוא אזור פחות מונגש לאנשים העוברים שיקום. כדי להקל על תפקודם ולאפשר להם להתנהל בחלל המטבח באופן עצמאי ובבטחה מומלץ להנגיש את המטבח באופן פונקציונלי מאוד ומינימליסטי. אם ישנה אפשרות לבנות מטבח עם ארונות אחסון נמוכים ושטח עבודה נמוך עבור מי שמתנייד בכסא גלגלים. עבור אנשים המתקשים להחזיק פריטים קטנים כמזלג, כפית או סכין עם ידית עבה ניתן למצוא סכו"ם בעל ידית אחיזה רחבה שמאפשרת אחיזה יציבה וכדו’. כמו כן מומלץ לרכוש משטחים למניעת החלקה לצלחות או כוסות שתייה, פותחנים ועוד.

התקנת ידיות תמיכה – התקנת עזרי אחיזה בחדר הנוחיות, במקלחון, בגרם המדרגות או בשביל הגישה לבית. מטרת הידיות היא למנוע נפילות כתוצאה מאיבוד שיווי משקל ומאפשרת הרגשת עצמאות למטופל.

התקנת תאורה מתאימה – לקות ראייה יכולה להקשות מאוד על ההתנהלות של המטופל בתוך ביתו. כדי לסייע לו לראות טוב יותר ולהימנע מתאונות וישנה חשיבות עליונה לתאורה מתאימה בעיקר בכניסה לחלל הבית, בשבילי הגישה וחדר המדרגות, בחדר הרחצה ובמטבח.

התקנת גלאי עשן – גלאי עשן יכול לסייע במניעת שרפה ולהציל חיים. הוא מסייע במיוחד למי שחוש הריח שלו נפגע, כולל קשישים, חוליי אלצהיימר ולחולים שאיבדו את חוש הריח.

סימון מדרגות ומשקופים – עבור הסובלים מלקות ראייה סימון משקופים ומדרגות חיוני ויכול למנוע תאונות ונפילות.

רכישת ריהוט תומך ומוצרים משלימים – כיום קיים מבחר של רהיטים מעוצבים שמסייעים לבעלי מוגבלויות, בין אם מדובר במיטה מתכווננת לכבדי משקל או כורסא נוחה.

הסתרת חוטי חשמל – חוטי חשמל עלולים לגרום לתאונות הן כתוצאה ממעידות והן כתוצאה מהתחשמלות, ולכן חשוב לוודא שהם מוצמדים היטב לקירות ואף להסתירם במידת האפשר והתקנת טיימר מתכוונן לדוד חימום.

הנגשת סביבת חוץ – דרכי הגישה לבית והחצר זקוקים גם הם להנגשה נכונה על ידי סימון שער כניסה בולט, הרחבת פתחי כניסה ויציאה והתקנת רמפות לצורכי מעבר.

לסיכומו של עניין, ישנה חשיבות עליונה בראשית להמלצות הרופאים להמשך טיפול, בהמשך יש לוודא עם קופות החולים על הזכויות מבחינת הטיפולים המגיעים למטופל, קחו בחשבון את נושא הנגשת המקום בעבור המטופל ומי יטפל בו בתקופה זו. הצלחת הטיפול השיקומי מסתיים לרוב כאשר המטופל חזר לתפקוד עצמאי ומצבו הרפואי לאחר בדיקה קובע כי החולה החלים וייתכן ויצטרך לחזור לבדיקות מעקב.

מקווים שהמאמר הועיל לכם ומאתנו… איחולים לבריאות טובה.

צוות myinspire.